פסק-דין בתיק ע"א 1205/03

השופטת ע' ארבל:

1.        לפנינו ערעור על שתי החלטות שנתן בית המשפט המחוזי בתל אביב (כב' השופטת ו' אלשיך) בפש"ר 1242/02 ובבש"א 13721/01 בעניינן של שבירו תעשיות זכוכית בע"מ  (להלן: החברה) וא.ש. בוני הכפר בניה ופיתוח בע"מ (להלן: המערערת). הראשונה, החלטת בית המשפט המחוזי בתל אביב מיום 1.1.2003 (להלן: ההחלטה הראשונה), בה נתקבלה תביעת עובדי החברה (להלן: המשיבים 2) לפיה על המערערת לשלם את יתרת החובות של החברה כלפיהם; השנייה, החלטת בית המשפט המחוזי בתל אביב מיום 9.1.2003 (להלן: ההחלטה השנייה),  בה נדחתה בקשת המערערת לעיון חוזר ו/או לביטול ההחלטה הראשונה.

עיקרי עובדות

2.        להלן השתלשלות העניינים, אשר הובילה לערעור שלפנינו:

          א.       חברת שבירו תעשיות זכוכית בע"מ נקלעה לקשיים כלכליים ונכנסה למצב של הקפאת הליכים לפי סעיף 350 לחוק החברות, התשנ"ט-1999, ביום 13.3.2002. לפיכך, מונה לה נאמן - רו"ח חיים קמיל (להלן: המשיב 1).

          ב.       ביום 20.6.2002 אישר בית המשפט המחוזי הסדר נושים, שנחתם בין החברה לבין המערערת, לפיו רכשה המערערת את הבעלות בחברה. הסדר זה מבוסס על הסכם שחתמה המערערת עם המשיב 1.

          ג.       ביום 12.9.2002 הגישו המשיבים 2 בקשה לבית המשפט המחוזי, בה הם מבקשים לחייב את המערערת לשלם להם את שכר העבודה ואת ההפרשות הסוציאליות שהמשיב 1 חייב להם מן התקופה שהחברה הייתה בהקפאת הליכים, ואשר הפכו לחיובי המערערת בהתאם להסכם שנחתם.

          ד.       המערערת הגישה תגובה ביום 25.7.2002, בה כפרה בזכותם של המשיבים  לקבל את השכר הנתבע.

          ה.       ביום 17.9.2002 הורה בית המשפט כי המשיבים 1-2 יגישו תגובה מעודכנת לגבי הסכומים אותם הם דורשים לתשלום, לאחר שיעיינו בספרי החברה.

          ו.       ביום 2.10.2002 העביר המשיב 1 למערערת רשימה מעודכנת, הכוללת את פירוט השכר המגיע לכל אחד מן העובדים. במכתב הלוואי שצורף לרשימה, הודיע המשיב 1 למערערת כי אם בתוך שלושה ימים לא יקבל השגות מן המערערת על הרשימה, יעבירה לבית המשפט.

          ז.       המערערת לא העבירה השגות כלשהן והרשימה הוגשה לבית המשפט. ביום 26.11.2002 הזמין בית המשפט - בהחלטה כתובה - את המערערת להגיב על הרשימה ולהתייחס לנתונים המפורטים בה.

          ח.       מאחר שהמערערת לא הגישה תגובה, החליט בית המשפט ביום 1.1.2003, בהחלטה הראשונה, כי על המערערת לשלם למשיבים את השכר שדרשו, בהתאם לסכומים אשר פירט המשיב 1 במסמך שהעביר לבית המשפט, בתוספת פיצויי הלנת שכר.

          ט.       המערערת הגישה בקשה לעיון חוזר ו/או לשינוי החלטה, שכן לטענתה, עקב טעות משרדית לא ידעה על החלטת בית המשפט מיום 26.11.2002.

          י.       בית המשפט החליט ביום 9.1.03, בהחלטה השנייה, לדחות את בקשת המערערת, אך לקבל - לפנים משורת הדין, ומתוך הבנת החשיבות בהמשך יחסי עבודה תקינים בין המשיבים 2 לבין המערערת - את בקשתה לסעד חלופי ולביטול פיצויי ההלנה. מפאת חשיבותה, אציג את ההחלטה כלשונה:

"בנסיבות העניין, אין מקום לבטל את ההחלטה שניתנה, באשר המחדל שנפל רובץ לפתחו של המשקיע. מקל וחומר כאשר מנסה המשקיע להעלות לראשונה טענות עובדתיות אשר ספק אם לא ניתן היה להעלות מבעוד מועד. עם זאת, ולפנים משורת הדין, מצאתי מקום להעתר לסעד החלופי בסעיף 8 לבקשה, ולבטל את פיצויי ההלנה שנפסקו. המזכירות תודיע החלטתי".

טענות הצדדים

3.        בערעורה בפנינו, חוזרת המערערת וטוענת כי, עקב תקלה משרדית, לא קיבלה לידיה את החלטת בית המשפט מיום 26.11.2002 ואת הדו"ח המפורט שהגיש הנאמן. לפיכך, לטענתה, לא יכלה לנצל את זכותה להגיב על הרשימה שהגישו המשיבים, ועל בית המשפט להתחשב בכך ולדון מחדש בגוף הטענה ובשאלת זכאות המשיבים 2 לשכר, על מנת לאפשר לה את מיצוי הליכי סדרי הדין. המערערת מצרפת טיעונים גם לגוף העניין ומנסה להראות כי המשיבים כלל אינם זכאים לתשלום אשר דרשו, שכן, לטענתה, בתקופת ההקפאה החתימו העובדים כרטיסים, מבלי שהיו בפועל במקום העבודה. אדון בטענות כסדרן. 

דיון

4.        אנו עוסקים, למעשה, בבקשה לביטול החלטה על פי צד אחד, אשר אינה נסמכת על פגם שנופל על כתפי בית המשפט, כי אם על פגם שנופל על כתפי המערערת. לפיכך, על בית המשפט לדון בשתי שאלות - מה הסיבה לכך שהמערערת לא הגישה את הגנתה ומה סיכויי ההצלחה של המערערת אם תבוטל ההחלטה והיא תורשה להגיב, כמבוקש על ידה (רע"א 2979/97 תעשיות רכב בע"מ נ' ראש (לא פורסם, ניתן ביום 14.7.97)).